הצעד הראשון..עצוב או נכון?! :(
אני זוכרת וזה לא הישכח לעולם..כי זוהי הייתה תקופה אצלי של דמעות וחיסרון..
אני זוכרת ואמרו לי שזוהי "אהבה ראשונה"
ועוד הייתי כה מופתעת עד כמה היא יכולה להיות קשה:/
זוכרת שאהבתי והוא לא היה איתי..זוכרת שכתבתי והוא החליט למחוק אותי
למחוק אותי מחייו אם כך אפשר לומר כי על כל המאמצים קיבלתי שום דבר
כמוון שזה מובן, כי הוא לא אהב אותי
ואי אפשר להכריח לאהוב, לפחות הם כך אומרים
למרות שזה היה מזמן..לפני שנה בערך
כל זה על הלב חרוט..כמו סכין או חרב
כן, זוהי הייתה מכה..כי כשאתה אוהב ואותך לא, יש הרגשה יותר רעה?!:'(
אולי יש, אולי יהיה אולי פשוט עוד לא גדלתי
אבל זאת ההרגשה היחידה שאיתי הולכת כי i'm not in party
זה הרבה יותר קשה, מאיזו בעיה קטנה
כי ההבדל הזה בלב זה כמו איזו דקירה
עכשיו כשקצת גדלתי..אני בזה בטוחה
עכשיו כבר קצת הבנתי מה כל זה היה
אבל כשעכשיו עברתי בצפר, כשעברתי דף חדש
יש לי פה עכשיו מצב..שזה בטוח אהבה
אני בטוחה שמהצד שלי זוהי אהבה כי כל יום אני חושבת עליו ואין שינוי להרגשה
אומרים לי שעכשיו אולי זוהי אהבה רק מהצד שלי
אבל איך הם לא מבינים..שהמילים רק מכאיבים
אני מאוהבת, מצב ללא שינוי
וכשאומרים לי ללכת, זה כאב כל כך חמור
כי איך בכלל הם מכווים שאני הישכח?! כשהוא זה כל ההרגשה שלי
אני חייה רק בזכותו ואין שינוי להרגשה שלי
אני לא רוצה לשכוח ואני לא מנסה..כי אני כן מאמינה ואני כן ימשיך להיות חזקה
כי נגמר לי מהחולשות שלי, כשכל הזמן וויתרתי
עכשיו הבני שלבכות על משהו שלא עשיתי הרבה יותר מוזר לי
וכל מה שאני עושה עכשיו, זה יוצא כל כך חלק
כי זוהי סוג של פריצת רגשות, משהו שאני חייבת לעשות:(
כי להחזיק את הכאב בתוך, זה ממש ממש קשה
ואני מודה שאני לא עד כדי חזקה כדי לשמור הכול בפנים
אז בבקשה אל תחשבו עליי משהו
כי כל מה שאני עושה זאת הרגשה
ולפעמים צריך להוציא אותה כדי להכניס הרגשה שנייה!!
כי להחזיק את הכאב בתוך, זה ממש ממש קשה
ואני מודה שאני לא עד כדי חזקה כדי לשמור הכול בפנים
אז בבקשה אל תחשבו עליי משהו
כי כל מה שאני עושה זאת הרגשה
ולפעמים צריך להוציא אותה כדי להכניס הרגשה שנייה!!
;){kind=link}